בנם הבכור של זינאידה ובוריס. נולד ביום י"ח באלול תשמ"ה (4.9.1985) בעיר מוהילב בבלרוס. אח לאורה.

ויטלי החל את לימודיו בבלרוס. כשהיה בן אחת-עשרה עלה לארץ עם משפחתו. הם התגוררו באשדוד ושם הוא למד בבית ספר יסודי ובתיכון "אנקורי".

בשנת 2004 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. במהלך שירותו הצבאי עבר קורס חובשים קרביים ושירת כחובש קרבי.

כשפרצה מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 שירת בצוות הטנקבולנס, פעל בכל הגזרות שבהן נלחם הגדוד וטיפל בעשרות פצועים.

לאחר שחרורו מהצבא עבד כמאבטח וכחובש בטיולים בחברת "דרך ארץ", עיסוק שבו מימש את אהבתו הגדולה לטיולים.

במהלך עבודתו ליווה קבוצה של "תגלית" - צעירים יהודים מרוסיה שבאו להכיר את הארץ באמצעות טיולים. אחת מבנות הקבוצה הייתה יוליה, שהפכה לבת זוגו, ובזכות היכרותם עלתה לארץ יחד עם משפחתה.

ויטלי, שחיפש את המקום המושלם עבורו להגשים את שאיפתו לתרום למדינה, מצא אותו במשטרה. וכך, ביום 26.8.2010 התגייס למשטרת ישראל.

הוא שירת במחוז תל אביב והחל את דרכו כשוטר בסיור ביח"ס (יחידת סיור) "לב תל אביב". במשך שבע השנים ששירת שם נודע כאדם ערכי ואהוב על חבריו ליחידה.

בתקופה זו התחתן עם יוליה. הם התגוררו באשקלון ונולדו להם בתם פולינה ובנם דניאל. ויטלי היה אבא מסור ואוהב והתגאה בילדיו.

הוא למד קרימינולוגיה לתואר ראשון ב"מכללה האקדמית אשקלון", בנוסף סיים בהצלחה קורס לזיהוי פלילי במשטרה, ועבד בזיהוי פלילי במרחב הירקון בתל אביב, "כי שם יש אקשן שאין באף מקום אחר", כך אמר.

אחרי שש שנים במרחב הירקון התמנה לתפקיד הסגן של קצין זיהוי פלילי. סיפר עמיתו, אדם: "ויטלי היה בהחלט אחד הקולות הכי שפויים שהכרתי במערכת הביטחון. איש שיחה, אכפתי, מצחיק, חריף מאוד, חכם ברמות... עזר לי ועזר לאחרים, תמך, הכווין, הדריך, חנך, תיקן וגיבה".

כשמו כך היה: ויטלי, מלא חיוניות ואוהב את החיים. איש חייכן, שמח וחברותי, עם זקן ג'ינג'י וחיוך גדול, שנהנה מאוכל משובח ומשתיית בירה, חובב מושבע של מוזיקת רוק ומטאל, שגם ניגן בגיטרה. אדם אופטימי שחי תמיד את היום ולא דחה דברים למחר, והמשפט השגור בפיו היה "אני הבן אדם הכי מאושר בחיים".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר, ויטלי אבטח כשוטר את מסיבת ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים, שבה חגגו כשלושת-אלפים איש. עשרות מחבלים הגיעו לשטח המסיבה, חמושים ברובי קלצ'ניקוב, מקלעים, רימוני יד, מטולי אר פי ג'י, מטעני חבלה ותחמושת נוספת. ויטלי, לעומתם, היה מצויד רק באקדח, ובכל זאת חתר למגע על מנת לחצוץ בינם לבין המבלים כדי שיתאפשר להם להימלט ולהציל את עצמם. במהלך הקרב שבו נלחם במחבלים הם ירו עליו והוא נהרג.

רב-סמל בכיר ויטלי קרסיק נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, בת ובן, הורים ואחות.

ספדה לו אחותו אורה: "נשמה יקרה אתה, אח יחיד ומיוחד. תמיד היית ככה בשבילי. תמיד התגאיתי בך. אתה גיבור שלי, שלנו. ויטלי, מהות השם שלך היא מה שאתה, בן אדם שאהב את החיים. גם כשהיה קשה האופטימיות שלך אף פעם לא אזלה ממך... היית אבא נהדר, זכית לשני מלאכים, דניאל ופולינה, הילדים שלך. באיזו גאווה היית להם לאבא. היית בעל דואג, בן אוהב ואח לתפארת. שירתת שירות משמעותי בצה"ל, נלחמת במלחמת לבנון השנייה. שריונר, חובש קרבי, כל החיים שלך רק שירתת. היית תמיד מגדיר את עצמך כציוני, אוהב הארץ, את המדינה הזו. אמרת שאתה מוכן לשים את הראש שלך למען המדינה הזו".

כתבו מתנדבי המשטרה בתחנת "לב תל אביב": "אתה חסר לנו. חבר בעבודה ובחיים הפרטיים. תמיד היית דוגמה לאחרים. תמיד קיבלת את כולם עם חיוך. לא נשכח אותך לעולם".

באתר ההנצחה "מקום בלב" שבאשדוד ניטע עץ והוצב ספסל המנציח את ויטלי.

ספר תורה לעילוי נשמתו נכתב והוכנס לבית הכנסת של המשטרה במחוז תל אביב.

מזקקת M&H הוציאה לזכרו בקבוק וויסקי מיוחד בשם "ויקינג". הרווחים נתרמו עבור חורשת פיקניק עם פינת זיכרון לוויטלי בפארק קנדה סמוך לצומת לטרון.

באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובאתר להנצחת חללי אשדוד במלחמה הוקמו עמודים לזכרו.

ויטלי מונצח באנדרטת המשטרה שבמכללת השוטרים בבית שמש.